הפינטק רצה לעקוף את הבנקים – אז למה הוא זקוק להם יותר מתמיד?

עולם הפינטק נולד מתוך שאיפה ברורה: לעקוף את הבנקים, לפרק את המודל הפיננסי הישן ולבנות במקומו משהו חדש. אם אפשר להציע טכנולוגיה מתקדמת יותר, חוויית משתמש נוחה יותר ומוצר שמתאים טוב יותר לצרכן, מדוע בכלל צריך את המתווך הוותיק?

אלא שככל ששוק הפינטק מתבגר, מתברר שהתשובה מורכבת יותר. חברות הפינטק אינן בהכרח מתרחקות מהבנקים. במובנים מסוימים, דווקא ככל שהן גדלות ומרחיבות את פעילותן, הן זקוקות להם יותר. מה שאנחנו רואים כיום שונה מהתמונה ששרטטו בתחילת מהפכת הפינטק: הטכנולוגיה אינה בהכרח מחליפה את הבנק, אלא מפרידה בין הבנק לבין הבנקאות.

מה מסתתר מאחורי האפליקציה

כאשר צרכן משתמש בשירות תשלומים חדש, הוא רואה אפליקציה, ממשק וחוויית שימוש שלעתים אינם מזכירים כלל בנק. אבל מאחורי המסך מתקיימת פעילות פיננסית מורכבת: כסף צריך להיכנס למערכת ולצאת ממנה, לעבור בין חשבונות ומערכות, לעמוד בדרישות רגולטוריות ולהישען על תשתית שתאפשר לחברה לפעול באופן רציף.

השכבה הזאת כמעט אינה נראית ללקוח, אך חשיבותה גדלה ככל שהחברה מתפתחת. חברת פינטק שמתחילה עם מוצר אחד ובהיקף פעילות מצומצם יכולה להסתפק במבנה פשוט יחסית. כשהיא צומחת, נכנסת לשווקים נוספים, מרחיבה את סל השירותים ומגדילה את מספר הלקוחות והעסקאות, היא כבר נדרשת להתמודד עם מציאות פיננסית, תפעולית ורגולטורית מורכבת בהרבה.

הדבר נכון במיוחד בשוק הישראלי, שנפתח בשנים האחרונות לשחקנים פיננסיים חדשים, בין היתר בעקבות חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום והמסגרת הרגולטורית שנוצרה לחברות התשלומים. כניסתן של חברות פינטק מקומיות ובינלאומיות מגבירה את התחרות ומרחיבה את מגוון השירותים לצרכן. אבל פתיחת השוק אינה מבטלת את הצורך בתשתית פיננסית. להפך – ככל שמספר השחקנים והמוצרים גדל, כך התשתית שעליה הם נשענים נעשית חשובה יותר.

זה אינו מעיד על כישלון המודל של חברות הפינטק, אלא דווקא על הצלחתו. ככל שחברה מצליחה להביא מוצר חדש ליותר לקוחות, כך היא זקוקה לתשתית שתוכל לצמוח יחד איתה. מכאן משתנה גם תפקידו של הבנק. בעבר, חברת תשלומים הייתה זקוקה בעיקר לחשבון ולשירותים בנקאיים בסיסיים. כיום, חברה שפועלת בהיקפים משמעותיים זקוקה לבנק שמבין את המודל העסקי שלה ויכול לספק מעטפת המתאימה לקצב הפעילות ולמורכבותה.

כשהבנק עובר אל מאחורי הקלעים

השינוי הזה עומד בבסיס ההתפתחות של מודל Banking as a Service, או BaaS. במקום שחברת פינטק תבנה בעצמה את כל השכבות הפיננסיות הדרושות לפעילותה, היא יכולה להישען על תשתית בנקאית ולבנות מעליה את המוצר, הטכנולוגיה והקשר עם הלקוח.

זהו שינוי בחלוקת התפקידים במערכת הפיננסית. חברת הפינטק יכולה להתמקד בפיתוח המוצר, בממשק ובחוויית הלקוח, ואילו הבנק מספק מאחורי הקלעים יכולות כגון ניהול חשבונות וכספים, תשתיות תשלום, העברות, פעילות במטבע חוץ והתמודדות עם הדרישות הרגולטוריות.

במילים אחרות, הבנק כבר אינו חייב להיות המקום שבו הלקוח מתחיל ומסיים את מערכת היחסים הפיננסית שלו. הוא יכול להיות הגוף שמאפשר למערכת כולה לפעול.

המודל הזה בא לידי ביטוי גם בפעילות ה-Full Banking as a Service של בנק ירושלים. במסגרת זו, חברות תשלומים יכולות להישען על שכבות בנקאיות, תפעוליות ורגולטוריות, ובהן ניהול חשבונות, חשבונות Safeguard לשמירת כספי לקוחות, העברות SWIFT ושירותי מט"ח. הבנק אינו הופך לבעל המוצר של חברת התשלומים, אלא מספק את התשתית שעל גביה היא יכולה לפתח ולהפעיל אותו.

עבור חברת פינטק גלובלית, אותו מוצר עשוי לפעול במדינות שונות, אך התשתית הפיננסית והרגולציה משתנות משוק לשוק. בכל מדינה נדרשת החברה להתחבר למערכת המקומית, לעמוד בדרישותיה ולהפעיל את השירות באמצעות תשתית מתאימה. לכן, הבחירה כבר אינה מסתכמת ב"לבנות הכול לבד" או "להפוך לבנק". חברת הפינטק יכולה להתמקד בתחום שבו נמצא היתרון שלה ולהישען על בנק בשכבות האחרות.

הבנק פחות נראה, אבל לא פחות נחוץ

מבחינת הצרכן, הבנק עשוי להיות נוכח פחות ופחות. הוא לא בהכרח יהיה האפליקציה שבאמצעותה מתבצעת הפעולה, המותג שמולו עומד הלקוח או המוצר שבו הוא בוחר. עם זאת, מאחורי הקלעים הוא עשוי להפוך לחיוני יותר.

לכן, הדיון בעתיד הבנקאות לא צריך להתמקד רק בשאלה אם חברות הטכנולוגיה יחליפו את הבנקים. השאלה המעניינת יותר היא מה יהיה תפקידו של הבנק בעולם שבו הוא כבר אינו חייב להיות בעל המוצר הפיננסי שהצרכן רואה.

בעיניי, התשובה טמונה ביכולת להפוך את הבנק מתשתית סגורה לתשתית שמאפשרת לאחרים לבנות עליה. לא מדובר רק במערכות מחשוב, אלא ביכולת לאפשר לכסף לנוע, לנהל חשבונות, לחבר בין מערכות, לפעול בסביבה רגולטורית מורכבת ולספק את היציבות הנדרשת לפעילות פיננסית בהיקפים גדולים.

זהו אולי הפרדוקס הגדול של מהפכת הפינטק: החברות שנולדו מתוך רצון לעקוף את הבנקים עשויות להיות אלה שיגרמו להם להמציא מחדש את תפקידם – פחות כבעלי המוצר הפיננסי, ויותר כתשתית שמאפשרת למוצרים חדשים להיוולד ולצמוח. הפינטק משנה את פני הבנקאות, אבל עדיין זקוק למי שיחזיק את הרצפה שעליה הוא עומד.

הכותב הוא מיכאל חבושניאנסקי, מנהל פעילות חברות התשלומים וה-BaaS בבנק ירושלים