LIVE
במת הנדל״ן

גם בעולם הפיקוח מטעם בעלי הדירות יש מעאכרים

גם תחום הפיקוח מטעם בעלי הדירות אינו חסין מתופעות שמסכנות פרויקטים. רו"ח חגית קודמן, מנכ"לית לשכת המפקחים בהתחדשות עירונית ומנכ"לית חברת קובי אורון, מסבירה מה בעלי דירות חייבים לבדוק לפני שהם בוחרים מי יפקח על הפרויקט שלהם
רו"ח חגית קודמן | קרדיט צילום: דרור סיתכהל

הגיע הזמן לומר את הדברים בצורה ברורה: גם בעולם הפיקוח מטעם בעלי הדירות יש מעאכרים. התחדשות עירונית היא תהליך ארוך, מורכב ורגיש, שבו בעלי דירות נדרשים לקבל שורה של החלטות שישפיעו על הנכס היקר ביותר שלהם. דווקא משום כך, אסור להשלים עם מצב שבו הבחירה באנשי מקצוע נעשית על סמך הבטחות שקשה לקיים, נתונים שאינם מדויקים או מצגות מרשימות שאין מאחוריהן ניסיון מוכח בביצוע.

אני אומרת את זה מתוך 18 שנות פעילות של חברת קובי אורון בתחום ומתוך ליווי של יותר מ-1,600 פרויקטים. לאורך השנים ליווינו מאות פרויקטים ומתחמים בשלבי ביצוע ואכלוס, והניסיון הזה לימד אותי דבר אחד בצורה ברורה: בסופו של דבר, השטח חושף הכול.

לא במקרה, אחד היועצים שמוחלפים לא מעט לאורך חיי פרויקט התחדשות עירונית הוא דווקא המפקח. בשלב הבחירה קל להבטיח. אפשר להציג מצגת יפה, להבטיח זמינות מוחלטת ולספר לבעלי הדירות בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע. אלא שכאשר הפרויקט מגיע לביצוע, כבר אי אפשר להסתתר מאחורי הסיסמאות. שם נבחנים כוח האדם, הניסיון המקצועי, היכולת להתמודד עם הקבלן והיזם, איכות הבקרה ובעיקר היכולת להיות נוכחים ברגעים שבהם בעלי הדירות באמת צריכים את המפקח שלהם.

כמו שאני נוהגת לומר לבעלי דירות גם כאשר הם בוחנים את התמורות שמציע להם יזם: אם משהו נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי, כדאי לפחות לעצור ולבדוק אותו לעומק. אותו כלל בדיוק צריך לחול גם בבחירת חברת הפיקוח.

כשמבטיחים, למשל, שמפקח יגיע לאתר מדי יום לאורך כל הפרויקט, שיופק דו"ח אישי לכל אחד מבעלי הדירות באופן שוטף או שיינתן ליווי צמוד במשך שבע שנים לאחר האכלוס – צריך לשאול לא רק אם ההבטחה נשמעת טוב, אלא כיצד בדיוק החברה מתכוונת לעמוד בה. כמה עובדים יש לה? כמה פרויקטים היא מנהלת במקביל? מי בפועל יבקר באתר? ומה כוללת ההתחייבות בחוזה?

אלה לא שאלות קטנוניות. הן ההבדל בין שיווק לבין יכולת ביצוע. חשוב לי להדגיש: יש בישראל חברות פיקוח מצוינות. חברות מקצועיות, ישרות ומנוסות, שחלקן אף הוקמו על ידי עובדים שצמחו אצלנו ויצאו בהמשך לדרך עצמאית. אני רואה בכך הישג לענף. תחרות מקצועית היא דבר בריא, כל עוד היא מבוססת על ניסיון אמיתי, שקיפות ועבודה לטובת בעלי הדירות בלבד.

הבעיה מתחילה כאשר מנסים לקצר את הדרך.

אל תסתפקו במצגת

אז איך בעלי דירות יכולים להגן על עצמם? השלב הראשון הוא פשוט: להיצמד לעובדות.

כשאתם בוחנים חברת פיקוח, בדקו מתי היא באמת החלה לפעול כחברת פיקוח בתחום ההתחדשות העירונית. אל תסתפקו בשנת ההתאגדות של החברה או במספר ח.פ ותיק אם במשך שנים החברה עסקה בכלל בפעילות אחרת.

לאחר מכן, בקשו להבין מי האנשים שיעבדו עבורכם בפועל. פיקוח אמיתי דורש השקעה משמעותית בכוח אדם מקצועי, מהנדסים ומפקחים, מערכות עבודה, ביטוח אחריות מקצועית וצוותים קבועים שמכירים את הפרויקט. יש הבדל גדול בין חברה שמחזיקה מערך מקצועי אורגני לבין גוף שמסתמך בעיקר על פרילנסרים המשתנים מפרויקט לפרויקט.

צריך גם לבדוק את רשימת הפרויקטים שמוצגת לכם. לא די לראות לוגואים והדמיות. שאלו מה היה תפקידה של החברה בכל פרויקט, באילו שנים היא ליוותה אותו ומי ביצע את העבודה בפועל.

זו נקודה חשובה במיוחד: בענף קיימת תופעה שבה אנשי מקצוע מציגים כניסיון של החברה החדשה שלהם פרויקטים שבהם עסקו בעבר כשכירים בחברה אחרת. הניסיון האישי שלהם בהחלט רלוונטי וראוי להצגה, אבל הוא אינו זהה לניסיון של החברה עצמה – ובעלי הדירות צריכים לדעת את ההבדל.

בקשו לראות פרויקטים שנמצאים בביצוע ממש עכשיו. לכו לשטח. בקשו לראות דו"חות פיקוח אמיתיים, להבין כיצד מטופלים ליקויים, איך מנוהלת התקשורת מול בעלי הדירות ומה קורה כאשר מתגלעת מחלוקת מקצועית מול היזם או הקבלן.

בפרויקט של עשור אין קיצורי דרך

ומעל הכול, הפעילו היגיון בריא. פרויקט פינוי-בינוי יכול להימשך שנים ארוכות, ולעיתים יותר מעשור. לכן, אם חברה צעירה מאוד מציגה עשרות פרויקטים שהביאה כביכול מתחילתם ועד לאכלוס – זו נקודה שמחייבת בירור. לא בהכרח משום שמשהו אינו תקין, אלא משום שהמספרים צריכים להתיישב עם לוחות הזמנים של הענף.

גם כשאתם מבקשים המלצות, אל תסתפקו בשם ובמספר טלפון שנמסרו לכם במצגת. נסו לדבר עם כמה בעלי דירות בפרויקטים שונים, רצוי גם בפרויקטים שנמצאים כעת בביצוע וגם בכאלה שכבר אוכלסו. שאלו אותם לא רק אם הם מרוצים, אלא מה קרה כאשר הייתה בעיה. דווקא שם תגלו כיצד חברת הפיקוח מתפקדת באמת.

אפשר ורצוי גם להצליב מידע מול מקורות מקצועיים ודירוגים המבוססים ככל האפשר על נתונים אובייקטיביים, ולא על הצהרות שיווקיות.

המציאות הזו היא גם אחת הסיבות שבגללן הוקמה לשכת המפקחים בהתחדשות עירונית. התחום גדל במהירות, האחריות המוטלת על המפקחים עצומה, ועדיין קיימים בו פערים גדולים ברמת המקצועיות ובסטנדרטים שבהם פועלות החברות.

המטרה שלנו בלשכה היא לקדם הסדרה מקצועית, שקיפות וכללי עבודה ברורים, כך שבעלי הדירות יוכלו לדעת טוב יותר מי עומד מולם ועל מה מבוססות ההבטחות שהם מקבלים.

בסופו של דבר, אין תחליף לניסיון, לאנשי מקצוע טובים ולביצוע מוכח. ההדמיות יכולות להיות יפות, המצגת יכולה להיות משכנעת וההבטחות יכולות להישמע מצוין – אבל בפרויקט שבו אתם מפקידים בידי אנשי מקצוע את הבית שלכם, הדבר החשוב באמת הוא מה הם כבר יודעים לעשות בשטח.

 

כותבת הטור: רו"ח חגית קודמן, מנכ"לית לשכת המפקחים בהתחדשות עירונית ומנכ"לית חברת קובי אורון

אתר זה משתמש בעוגיות

אנו משתמשים בעוגיות כדי להתאים אישית תוכן, לספק תכונות מדיה חברתית ולנתח את התנועה שלנו. אנו גם משתפים מידע על השימוש שלך באתר שלנו עם שותפי הניתוח שלנו. תוכל לשנות את ההעדפות שלך בכל עת. למידע נוסף, עיין במדיניות הפרטיות ומדיניות העוגיות שלנו.